הנס הוא לא שסיימנו……

כשאתם מתנהלים הרבה זמן בצורה מסוימת , ( לאו דווקא כלכלית , אלא בכלל ) קשה מאוד לראות שבכלל קיימת אפשרות אחרת.

משפחה שהגיעה לעשות סדר בחיים הכלכליים שלה ולא האמינה בכלל שתוכל לעשות שינוי בחיים שלה. בסופו של הדבר אמרו  "הנס הוא לא שסיימנו , אלא זה שהיה לנו האומץ להתחיל."

זה בדיוק כמו בריצות למרחקים ארוכים, שם מטרה ומתחיל בצעד הראשון ………..והקושי הוא לעשות את הצעד הראשון.

אם מדברים על ספורט אפשר להגיד שהם ספורטאים שהתעוררו מאוחר יותר , השנים הראשונות פיתחו תחביבים של הנאה וחופש כמו  קניות, שתייה כייף עם חברים משהו מהאווירה של צבא ואחרי…והמשיכו גם לתוך ה -30 עד שבסופו של דבר ייצרו מציאות לא קלה מלאה בחובות.

"לא היה לי מושג לאן הכסף שלי הלך או אפילו מה ריבית של הלוואות ומסגרת האשראי בבנק. כמובן ללא מעקב וללא תקציב ומסגרת כלכלית לנהל. ללא יעדים ומטרות פשוט הנחתי כי החוב היה עובדת חיים-אני מתכוון, כל מי שהכרתי היה זה."

הייתי אסון פיננסי עד גיל 30.

האסימון ירד דווקא כאשר הורים של חברים שחיו תמיד טוב נכנסו למשבר כלכלי ונותרו ללא קורת גג.

הו, קרה משהו. כאילו מישהו צלצל ואמר…….תתעורר. סוף סוף ירד האסימון והבנתי. כל ההתנהלות הזו של חוסר ידע והבנה בנושא הכנסות והוצאות חייב להיפסק. חוסר תכנון לטווח ארוך ואו אפילו לטווח קצר אינו מוביל לשום מקום ובטח לא לאיכות החיים שהייתי רוצה.

אני יודע שזה נשמע לא הגיוני אבל , לא מצטער. ממש לא כי רק כי הייתי שם יכולתי לעשות את השינוי ולהבין במה זה כרוך.

לומר לכם את האמת? בסופו של הדבר לא כזה מפחיד והרבה יותר פשוט ממה שזה ניראה.

כמו כל דבר, כשיודעים זה מאוד פשוט ואני מציע לכם תתחילו את ריצת המרתון שלכם כבר עכשיו וביוזמתכם. אל תמתינו שהבנק יכפה עליכם את השינוי.